#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה הדין 1) קשר שאינו של קיימא והוא מעשה הדיוט והיה דעתו שיתקיים ששה או שמונה ימים 2) קשר שאינו של קיימא שעשאו להתיר באותו יום שקשרו קשר אומן 3) קשר שאסור מדרבנן במקום מצוה 4) אושכפי שעשה קשר אושכפי על דעת להתירו ביומו 5) מתיר שלא על מנת לקשור?	"1) למחבר מותר לכתחילה. לדעה הראשונה של היש חולקים שהובאה ברמ""א בשניהם פטור אבל אסור ולדעה השניה ברמ""א כשדעתו שיתקיים ששה ימים מותר לכתחילה וכשדעתו שיתקיים שמונה ימים פטור אבל אסור. [ובסעיף ד' בביה""ל ד""ה שאינם הביא סעד גדול להקל במקום הצורך כדעה השניה].<br>2) למחבר פטור אבל אסור ולרש""י ולרא""ש מותר לכתחילה.<br>3) למחבר מותר אם אי אפשר באופן המותר וכגון ע""י עניבה. וכתב המשנ""ב בשם הבית מאיר שזה רק לדעת הרמב""ם והטור אבל לרש""י והתוספות והברטנורא אסור.<br>4) לט""ז מותר לכתחילה. לביאור הלכה אסור מדאורייתא.<br>5) לרא""ש אסור מדרבנן. והביאור הלכה פסק כראשונים הסוברים שאסור מדאורייתא."	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באלו אופנים אסור להחזיר רצועות שנשמטו ממנעל ישן ומדוע?	"למחבר אסור באופן שיעשה קשר בראשו שלא ישמט דהוי קשר של קיימא. לרמ""א אם צריך טורח אסור דחיישינן שמא יקשור. והמשנ""ב הביא שהאחרונים חלקו על הרמ""א וכתבו שאפילו הנקב רחב אסור במקום שרגילים לקשור דחיישינן שמא יקשור, ובמקום שהנקב צר אפילו במקום שאין רגילים לקשור אסור דצריך טורח."	סימן שיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר 1) להתיר בית הצואר מקשר שקשרו כובס 2) לנתק זוג מנעלים התפורים יחד בתפירה שאינה של קיימא?	"1) המחבר פסק שמותר. והמשנ""ב כתב שיש מחמירים בדבר אא""כ עשוי להתיר באותו יום של כביסה.<br>2) כתב הרמ""א דאסור ויש מתירים ואין להתיר בפני עם הארץ."	סימן שיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לקשור חבל או חבל דגרדי 1) בדלי הקבוע בבור 2) בדלי שאינו קבוע בבור?	"1) אסור וכרבנן שגזרו בחבל דגרדי אטו חבל דעלמא. ובא""ר כתב שבספר התרומה פסק כר' יהודה שבחבל דגרדי מותר דלא גזר והביאור הלכה כתב שלא מצא שם מזה מאומה.<br>2) מותר אפילו בחבל דעלמא. וכתב הביאור הלכה שלדעת הכל בו דיותר מיום אחד מקרי של קיימא קצת ואסור לכתחילה, גם בזה אסור, ומ""מ למעשה אין להחמיר בזה שהרבה ראשונים התירו אם אינו עשוי לעמוד שם לזמן מרובה."	סימן שיז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לעשות 1) עניבה שמהדקה יפה ודעתו שתתקיים כן תמיד2) עניבה שיש קשר אחד למטה 3) שתי עניבות זו על זו?	"1) מותר דלאו קשר הוא.<br>2) לרמ""א נוהגים בו היתר [ומבואר בלבוש בברכ""י ובמג""א שלדעת הרמ""א גם בלקיימא על איזה זמן מותר] והמשנ""ב כתב בשם האחרונים דהא דנוהגים בו היתר היינו דוקא כשעשוי להתיר בו ביום, אבל אם היא לקיימא על איזה זמן אסור.<br>3) מותר."	סימן שיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לקשור שני חבלים זו למעלה מזו בפני הפרה שלא תצא?	מותר דפעמים מתיר את זו ולפעמים זו, אבל אם דעתו לבטל לאחד אסור שמא יניח ראש אחד קשור.	סימן שיז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע לקשור חבל או חבל דגרדי 1) באבוס ובפרה 2) לקושרו לאבוס כשהיה קשור לפרה?	1) חבל של גרדי מותר דלא חיישינן שמא יתיר ראש האחד ויניח ראש השני קיים דחבל גרדי חשוב ולא יניחנו שם, אבל חבל דעלמא אסור שמא יניח ראש אחד קשור.<br>2) מותר אפילו בחבל דעלמא, דסתמא אותו הקשר שהיה כבר, מניחו להיות קשור ומתיר ראש השני.<br>	סימן שיז סעיף ז		
